התרופה המוזרה ביותר בעולם היא הפלסבו. במשך דורות השתמשו הרופאים בטכניקה מתוחכמת להתמודדות עם חולים מדומים הדורשים תשומת לב, וגם בטיפול בחולים אמיתיים הנזקקים לריפוי. קפסולת התרופה הכילה חומרים נטולי כל חיוניות והן חולקו ל-3 צבעי השפעה כאשר הכחול הוגדר כבעל עוצמה גבוהה במיוחד.
במחקר שנעשה בשנת 2002 באוניברסיטת קליפורניה, שליש מהחולים שקיבלו פלסבו דיווחו על הקלה בסימפטומים של הדיכאון ממנו הם סבלו ואף התגלה שיפור במצבם באמצעות בדיקת תפקוד מוחם. אלו שסבלו מלחץ דם הבחינו בנתונים מעודדים - לחץ הדם הלך וירד, חולי פרקינסון דיווחו על ירידת הרעד בגופם וחולים כרוניים העידו בבטחה שכאבם הולך ופוחת. במגזין הבריאות Journal of General Internal Medicine דיווחו 45 אחוז מהרופאים שמדי פעם הם נותנים מרשם שכזה.
אך זה לא העיקר: הנתון המדהים יותר מכל מחבר אותנו לעולם העסקים, תרופות הפלסבו שמחירם היה 2.5 דולר ליחידה היו יעילות יותר מתרופות זהות בעלות מרכיבים זהים שמחירם 10 סנט בלבד.
תוצאות המחקר פורסמו במגזין הרפואי Journal of American Medical Association וגרמו לחוקריו להכריז שתוצאות המחקר יכולות להעיד על הקשר בין שביעות הרצון לגובה המחיר. תרופות יקרות יותר יעילות יותר מתרופות זהות הזולות מהן.
הסקפטיות שבנו מעלה את ההשערה שמסקנות המחקר אכן אפקטיביות בתרופות הפותרות מחלות וכאבים, מצבים שבהם החולה ניתלה בכל שביב תקווה ומוכן להשקיע בהם את מיטב כספו, אך במוצרים אחרים התזה המתוארת לא תשרוד.
לחיזוק עמדה זו עומד המחקר של כתב-העתProceedings of the National Academy of Sciences שפורסם בתחילת 2008 ושנעשה על ידי חוקרים מהמכון הטכנולוגי.בקליפורניה וחוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד. עשרים משתתפים נהנו מטעימת 2 סוגי יינות. מחירו של היין היוקרתי עמד על 90 דולר, השני רחוק מאוד באיכותו מתומחר על פי 5 דולרים בלבד. המשתתפים טעמו כל יין פעמיים, במקרה הראשון טעמו המשתתפים את היין היקר. בטעימה הראשונה נאמר להם מחירו האמיתי ובפעם השנייה נאמר להם שמחירו 10 דולרים בלבד. בטעימת היין השני התרגיל חזר על עצמו באופן זהה, בפעם הראשונה נאמר מחירו האמיתי ובטעימה השנייה נאמר הם שמחירו 45 דולר.
בשני המקרים המשתתפים דיווחו שמחירו של היין היקר טעים בהרבה ממקבילו באותה בדיקה (שהיה כמובן זהה) אך יותר מכל אובחן נתון מדהים. לאותם משתתפים נעשתה סקירה פונקציונלית של המוח (fMRI) שבמהלכה התברר שאכן הייתה עלייה ברמת זרימת החמצן לאזורים במוח האחראים על העונג וההנאה כשהם האמינו שהם שותים יין יוקרתי. נתון זה מעיד באופן חד משמעי שהמשתתפים לא העמידו פנים או שיקרו, הם באמת הרגישו שאכן היין היקר איכותי יותר וטעים יותר. פרט פיקנטי נוסף, הנחקרים, שאינם אנשי יין מיומנים, התבקשו לציין מהו היין המשובח בין השניים, היין שזכה היה דווקא זה שמחירו עמד על 5 דולר בלבד.
נתוני מחקרים אלו מעלים נקודה למחשבה:
מוצר שמחירו יקר יותר נתפס כאיכותי יותר, לא רק בזמן החלטת הרכישה אלא גם בשביעות רצונו של הלקוח בזמן השימוש במוצר. אכן המחיר תואם לטועם.
במחקר שנעשה בשנת 2002 באוניברסיטת קליפורניה, שליש מהחולים שקיבלו פלסבו דיווחו על הקלה בסימפטומים של הדיכאון ממנו הם סבלו ואף התגלה שיפור במצבם באמצעות בדיקת תפקוד מוחם. אלו שסבלו מלחץ דם הבחינו בנתונים מעודדים - לחץ הדם הלך וירד, חולי פרקינסון דיווחו על ירידת הרעד בגופם וחולים כרוניים העידו בבטחה שכאבם הולך ופוחת. במגזין הבריאות Journal of General Internal Medicine דיווחו 45 אחוז מהרופאים שמדי פעם הם נותנים מרשם שכזה.
אך זה לא העיקר: הנתון המדהים יותר מכל מחבר אותנו לעולם העסקים, תרופות הפלסבו שמחירם היה 2.5 דולר ליחידה היו יעילות יותר מתרופות זהות בעלות מרכיבים זהים שמחירם 10 סנט בלבד.
תוצאות המחקר פורסמו במגזין הרפואי Journal of American Medical Association וגרמו לחוקריו להכריז שתוצאות המחקר יכולות להעיד על הקשר בין שביעות הרצון לגובה המחיר. תרופות יקרות יותר יעילות יותר מתרופות זהות הזולות מהן.
הסקפטיות שבנו מעלה את ההשערה שמסקנות המחקר אכן אפקטיביות בתרופות הפותרות מחלות וכאבים, מצבים שבהם החולה ניתלה בכל שביב תקווה ומוכן להשקיע בהם את מיטב כספו, אך במוצרים אחרים התזה המתוארת לא תשרוד.
לחיזוק עמדה זו עומד המחקר של כתב-העתProceedings of the National Academy of Sciences שפורסם בתחילת 2008 ושנעשה על ידי חוקרים מהמכון הטכנולוגי.בקליפורניה וחוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד. עשרים משתתפים נהנו מטעימת 2 סוגי יינות. מחירו של היין היוקרתי עמד על 90 דולר, השני רחוק מאוד באיכותו מתומחר על פי 5 דולרים בלבד. המשתתפים טעמו כל יין פעמיים, במקרה הראשון טעמו המשתתפים את היין היקר. בטעימה הראשונה נאמר להם מחירו האמיתי ובפעם השנייה נאמר להם שמחירו 10 דולרים בלבד. בטעימת היין השני התרגיל חזר על עצמו באופן זהה, בפעם הראשונה נאמר מחירו האמיתי ובטעימה השנייה נאמר הם שמחירו 45 דולר.
בשני המקרים המשתתפים דיווחו שמחירו של היין היקר טעים בהרבה ממקבילו באותה בדיקה (שהיה כמובן זהה) אך יותר מכל אובחן נתון מדהים. לאותם משתתפים נעשתה סקירה פונקציונלית של המוח (fMRI) שבמהלכה התברר שאכן הייתה עלייה ברמת זרימת החמצן לאזורים במוח האחראים על העונג וההנאה כשהם האמינו שהם שותים יין יוקרתי. נתון זה מעיד באופן חד משמעי שהמשתתפים לא העמידו פנים או שיקרו, הם באמת הרגישו שאכן היין היקר איכותי יותר וטעים יותר. פרט פיקנטי נוסף, הנחקרים, שאינם אנשי יין מיומנים, התבקשו לציין מהו היין המשובח בין השניים, היין שזכה היה דווקא זה שמחירו עמד על 5 דולר בלבד.
נתוני מחקרים אלו מעלים נקודה למחשבה:
מוצר שמחירו יקר יותר נתפס כאיכותי יותר, לא רק בזמן החלטת הרכישה אלא גם בשביעות רצונו של הלקוח בזמן השימוש במוצר. אכן המחיר תואם לטועם.
* דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, מרצה בכיר במקצועות שיווק, מכירות ויזמות עסקית. המאמר לעיל הינו חוות דעת אישית והינו תמצית הדברים.
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il